כשזה נוגע להצלחה, משום מה נדמה לנו, שלנו, יותר קשה מלכל היתר. כשאנחנו צופים מהצד בהצלחה של מישהו אחר, קל להסתנוור מאור הזרקורים.
בטלוויזיה, אינטרנט ובעיתונים נוטים לדווח לנו על ההצלחות הגדולות ועל אנשים ש"עשו את זה".
תמיד כיף לקרוא על הצלחות. הבעיה היא, שבעלי עסקים עלולים להרגיש שאם זה לא בא להם בקלות, ואם ההצלחה לא פוקדת אותם ישר מההתחלה, אז כנראה שהם לא מצליחים.
לאנשים, במיוחד בימינו, יש נטייה לוותר מהר, לעזוב כשקשה, להגיע מהר למסקנות ולהפסיק מתוך מסקנה ש"זה לא עובד".
הסיבה שאנחנו חושבים שלמישהו אחר זה קל ולנו לא, היא שאנחנו צופים מהצד כשזה נוגע למישהו אחר, אבל כשזה נוגע אלינו- אנחנו ממש חווים את הדרך.
והדרך ארוכה ומפותלת כמו שאומר השיר המפורסם.
הרבה סיפורי הצלחה שכולנו מכירים, לא היו נחשבים להצלחה, אם הגיבורים בהם היו מרימים ידיים ואומרים: "עזבו אותי, זה לא בשבילי". אני אומרת, שכשקשה, אנחנו כנראה בעלייה. ואם קשה מידי- אז אולי זה הזמן לחפש קיצור דרך…
מישהו כבר עשה את הדרך שלכם והוא בוודאי יודע עליה קצת יותר מכם.
אספתי לכם קצת סיפורי לימונים:
הראשון מביניהם, הוא סיפורו המוכר של תומס אדיסון, ממציא הנורה החשמלית. בלעדיו כנראה היינו כולנו יושבים היום בחושך כמו פולניות…
הוא אמר: "לא נכשלתי, רק מצאתי 9,999 דרכים שבהן זה לא יעבוד".
זה למעשה כל השוני בין המצליחנים לכל היתר. מצליחנים רואים בכל דבר למידה. במיוחד בכישלונות.
בתור בעלי עסקים, אתם חייבים לקבל את זה. יהיו לימונים. יהיו כישלונות. תכירו בזה, תאהבו את זה, תלמדו מזה. כל כישלון, מקרב אתכם עוד קצת לדרך שבה זה כן יעבוד. כל לימון, יעזור לכם לעשות את מיץ הלימונדה הטוב ביותר שמישהו טעם מימיו.
מייקל ג'ורדן מפורסם במשפט דומה שהוא אמר: "פספסתי יותר מ 9000 קליעות במהלך הקריירה שלי, הפסדתי 300 משחקים. ב 26 פעמים שהייתה לי הזדמנות להיות זה שיקלע את סל הניצחון- החמצתי. נכשלתי שוב ושוב ושוב ושוב בחיי. וזו הסיבה שהצלחתי!"
הסופרת המפורסמת שכתבה את הארי פוטר, הייתה אמא גרושה חסרת כל כשהתחילה לכתוב. היא אמרה על עצמה: "הייתי הכישלון הכי גדול שהכרתי. וכשהכרתי בזה, זה שחרר אותי, כי הפחד הכי גדול שלי בחיים התממש ועדיין הייתי בחיים. עדיין הייתה לי הבת שלי שאני מעריצה, מכונת כתיבה ישנה ורעיון גדול. וכך, התחתית שאליה הגעתי שימשה כיסוד המוצק שעליו בניתי מחדש את חיי".
סטיב ג'ובס ו APPLE הם הסמל שלנו היום לייחודיות ואיכות. בגיל 30, פוטר ג'ובס מהחברה שהוא עצמו הקים עשור קודם לכן. חסר כל, הוא נאלץ להתחיל הכל מחדש… סטיב לא התעצל, הוא הקים חברה חדשה שבסופו של דבר נרכשה על ידי חברת APPLE, והוא חזר כמו גדול, מוכיח שהוא האדם הנכון ולנצח יהיה האיש של התפוח.
מצליחנים אמיתיים לא נרתעים כשקשה ולא מרימים ידיים לנוכח לימונים. אנחנו נכשלים באמת רק אם אנחנו מפסיקים לנסות.
לכן בעלי עסקים, מהיום אמצו את המשפט: מחוסר הצלחה- השכלתי!
ולכו תשתו לכם איזו לימונדה בכיף…
או תפוזים, או קפה, או שוקו מה שעושה לכם טוב